<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן רי"ג</h1>
<h2>דף מה.</h2>
היו שנים מקצת ד' אמות של זה בתוך ד"א של זה מביאין ואוכלין באמצע והוא שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך חבירו ואם הם שלשה והאמצעי מובלע בנתיים הוא מותר עמהם והם מותרים עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה.
<h2>דף נא.</h2>
הואיל ויש לו לאדם לטלטל בכל המרובע שהוא ד' אמות על ד' אמות נמצא באורך אלכסונו של מרובע זה חמש אמו' וג' חומשי אמה וכל זה שאמרו מתחלת ארבע לסוף ארבע המעביר ד' אמות הוא מתחלת האלכסון של ארבע אמות עד סופו ואם העביר פחות מזה פטור. לפיכך אין המעביר או הזורק לרשות הרבים חייב עד שיעביר חוץ לחמש אמות וג' חומשי אמה. נמצא כאן ג' מדות כיצד העוקר חפץ ברשות הרבים ממקו' זה והניחו ממקום אחר ברשות הרבים אם היה בין שני המקומות ד' אמות הרי זה מותר היה ביניהם יותר מארבע אמות ועדיין הם בתוך חמש וג' חומשי אמה פטור. היה ביניהם ה' וג' חומשי אמה בשוה חייב שהרי העביר חוץ לאלכסונו של מרובע.
<h2>דף צה:</h2>
לפיכך מותר לעקור חפץ מרשות הרבים וליתנו לחבירו בתוך ד' אמות וחבירו לחבירו שבצדו ואפי' הם מאה ואפי' הלך החפץ כמה מילין לפי שכל אחד מהמטלטלין לא טלטל אלא בתוך ד"א שלו.
